מוזיאון ההעפלה וחיל הים, חיפה – מדריך למבקרים

מוזיאון ההעפלה וחיל הים מציג ספינות, צוללות, וטכנולוגיה אחרת שהיו בשימוש חיל הים והעפלה.

הערה: אל תבלבלו בין המוזיאון הימי הלאומי עם מוזיאון ההעפלה וחיל הים. שני המוזיאונים האלה ממוקמים במרחק הליכה קצר אחד מהשני אך מציגים מאות שונות. בעוד המוזיאון הימי הלאומי מציג תקופות עתיקות, מוזיאון ההעפלה וחיל הים מתרכז במאה ה -19.

מפה

מוזיאון ההעפלה וחיל הים ממוקם בפינת דרך אלנבי 204 ושדרת ההגנה 65, חיפה.

הנחיות לנהגים: קישור ל-Waze ו- קישור למפות גוגל
הנחיות לתחבורה ציבורית: קישור ל-Moovit

מפה אינטראקטיבית של האזור:

במהלך הביקור שלנו, ראיתי את המפה הבאה והבנתי שלא עקבנו אחר המסלול המוצע. לכן פספסנו כמה תערוכות והיה צריך לחזור. לכן, אני מציג את המפה הזו בהתחלה כדי שתוכל לכסות את כל המוזיאון ביעילות.

הוראות הגעה

תוכלו להגיע למוזיאון ברכב או באמצעות תחבורה ציבורית. אוטובוסים שונים עוברים בקרבת מקום. הנה קישור ל Moovit, שם היעד כבר מוגדר. פשוט שנה את נקודת ההתחלה למיקום שלך, ותקבלו את המסלול המעודכן.

חניה

מצאתי חניה לאורך רחוב דרך אלנבי, לא רחוק מהמוזיאון. ואני יכול להמליץ ​​לך לעשות את אותו הדבר.

שעות פתיחה

ראשון – חמישי: 10:00 – 16:00
יום שישי: פתוח רק לקבוצות מעל 30 אנשים, והביקור אמור להיות מראש.
שבת: סגור

דמי כניסה

מבוגר: 20 שקל
ילד (5-18 שנים), אזרח ותיק, ותלמיד: 15 שקל

הערה: שעות הפתיחה ומחירי הכניסה עודכנו בדצמבר 2022. בכל מקרה, הייתי מציע לבדוק שוב את ה האתר הרשמי לפני הביקור בפועל.

סיורים

אם אתם יכולים, הייתי מציע להצטרף לסיור. ביקור עם מדריך הוא בדרך כלל יותר חינוכי ומהנה. החיסרון הוא שאין שעות קבועות עבור הסיורים. לכן תצטרך לפנות אליהם מראש ולשאול על סיורים. פרטי הקשר שלהם הם Haapala.mus@gmail.com ו 072-2798030.

עדכון: על פי shimur.org: “חוץ מזה, סיורים מודרכים לקבוצות קטנות ומבקר בודדים יוצאים בכל שעה עגולה.” אבל במהלך הביקור שלנו, לא ראינו סיורים. אולי התגעגענו.

מידע בסיסי

מוזיאון ההעפלה והצי (לזכרו של דוד הכהן) מציג את ההעפלה והמאבק לעלייה לארץ ישראל, בין 1934-1948, אחת מאבני הדרך להקמת מדינת ישראל, דרך סרטים אורקולי, תמונות, ומסמכים היסטוריים.

אגף מיוחד מוקדש להיסטוריה של חיל הים, ששורשיה להתחיל בארגון ההעפלה. אתה יכול לראות תצלומים, מסמכים, תרשים קרב, ספינות מודל, ותערוכות מקוריות באגף, כולל סירת טילים וצוללת.

כניסה

הכניסה למוזיאון ההגירה והחיל הים היבשתית היא משדרת ההגנה. ראינו את סירת הטילים הזו כשהלכנו לכיוון הכניסה למוזיאון הימי הלאומי (שלוש דקות הליכה).

כשניסינו לפתוח את דלת הכניסה ומצאנו שהיא נעולה. חשבנו שהמוזיאון סגור. אבל אחרי דקה, שומר בא ופתח אותו. משרד הביטחון הישראלי פועל המוזיאון. כנראה בגלל זה הוא לשמור את הדלת הנעולה.

העפלה

לאחר רכישת הכרטיסים, נכנסנו למוזיאון, והתערוכות הראשונות סיפרו את סיפור ההגירה החשאית.

מוזיאון זה מוקדש לספר את סיפור המאבק על הזכות לעלות לישראל במהלך השנים 1934 – 1948 כאשר המנדט הבריטי היה במבצע. אותו פרק בתולדותינו עוסק בהגירה יהודית חשאית ובזכות להתיישב כאן.

זהו אחד מאבני היסוד של הקמת מדינת ישראל. סיפור זה מוצג במוזיאון שלנו כולל מסמכים היסטוריים, קטעי עיתונות, תמונות, דגמים מקוריים, חומרים אורקוליים, וסרטים. כדי להביא הביתה את ההשפעה של אתר זה בהיסטוריה הישראלית, אנו משתמשים מפה ממוחשבת של המסלולים השונים שננקטו על ידי הכלי החשאי, כדי שנוכל ללכת בעקבותיהם ובכך להציג את הסיפור של סירות אלה סוד בשלמותו. לדוגמה, יש לנו על תצוגת ספינת המעפילים החשאית, ה “מאת אל פי חן,” (שאפשר לתרגם כ'למרות כל זה '), גם כתערוכה וגם כמקום למופע קול ואור (son et lumière) שאנו מכנים 'מהחוף לחוף'.’

אגף מיוחד של המוזיאון מוקדש להיסטוריה של חיל הים הישראלי, ששורשיה לחזור למבצע ההעפלה מאוד זה בזמן המנדט הבריטי. כמו כן נכללו תצוגה ימית הן תמונות, תעודות, סקיצות של קרבות עם השלטונות הבריטיים, מודלים של ספינות, מוצגים מקוריים, ולבסוף, דוגמאות של נשק ואמצעי לחימה אשר שימשו לוחמה ימית בזמן הזה. בחצר שמוביל לכניסה הספינה, אתה יכול לראות את הדמות הגבוהה של הגשר של הצוללת, אח"י דקר, אשר תוחזר מהמים באתר מאוד לאן הוא הלך תחת, מהעומק המדהים של 3,000 מטר. אולם הכניסה משמש כמקום מפגש עבור קבוצות מבקרים שונות. כאן אתה יכול למצוא כמה תערוכות חיוניות, כולל דגם של ספינת המעפילים המפורסמת, יציאת מצרים.

ספינת המעפילים, אף אל פיי צ'ן (למרות כל זה) שיחקה את חלקו במהלך מלחמת העולם השנייה ככלי נחיתה לטנקים. לאחר מכן הוסב הארגון לספינת הגירה חשאית על-ידי האנשים שהיו כאלה שהיו מארגנים את העלייה השנייה (המוסד לעלייה בבית). הספינה נשמרה בשלמותו, הן המבנה החיצוני שלה ואביזרים ואביזריו. מה עוד, בסיפון התחתון של הספינה, שחזורים נעשו הדרגשים המקוריים, נקודת חלוקת המים, וחדר הבקרה לרדיו (בשם הקוד 'גדעוני').

מקור: www.visit-haifa.org

אוניית ההעפלה "אף-על-פי-כן"

“אף אל פי חן” (שמתורגם ל “על כל פנים”) היא ספינת הגירה חשאית. ספינה זו הייתה בתחילה ספינת נחיתה של טנקים בריטית (Royal Navy Mark 2 נחיתת טנקים במלחמת העולם השנייה. המוסד לעליה בית רכש אותו והשתמש בו כספינת עלייה חשאית.

לאחר הקמת חיל הים הישראלי, זה היה התגייר לשימוש נחת. בתפקיד זה, הוא שימש במהלך משבר סואץ ב 1956, ולקראת הסוף 60, כלי זה פרש. זה היה מוגבה לחוף, וכיום הוא משמש כאחת התערוכות המרכזיות במוזיאון זה.

אתה נמצא מעל פני הקרקע (קומה שנייה) כשאתה יוצא מהבניין. והנה אף אל פאי צ'ן:

אתה יכול לטפס על גבי הספינה ולחקור רמות שונות. : הנה אנחנו על הסיפון העליון

כדי להבין את שמו של הכלי הזה, אנחנו צריכים לדעת את הסיפור של אקסודוס.

אקסודוס

יציאת מצרים 1947 הייתה ספינה שנשאה 4,500 מהגרים יהודים מצרפת פלסטין המנדטורית ביולי 11, 1947. רובם היו ניצולי שואה שאין להם סרטיפיקטים משפטי למען פלסטין. האונייה הייתה עלתה על ידי הבריטים במים הבינלאומיים, הרג שלושה על הסיפון ופצע כעשרה. הספינה הובלה לחיפה, שם המתינו ספינות להחזרת היהודים למחנות פליטים באירופה.

מקור: ויקיפדיה

בספטמבר 1947, הספינה הפליגה מאיטליה לישראל. בזמן שהוא שייט, אנשי המוסד החליטו לקרוא לזה “אף אל פי חן” כי, באותו זמן, העולים מיציאת אס אס נתפסו וגורשו לגרמניה.

מבפנים מאת אל פי חן, אתה יכול לראות איך אנשים חיו בזמן שהיו על הספינה הזו.

ניתן גם לראות סרט קצר על האירועים הללו.

בספטמבר 26, 1947, חיילים בריטים השתלטו על Af ​​Al Pi Chen ליד החוף הדרומי של ישראל. את המעפילים נלחמו החיילים הבריטים, והמטרתי עליהם כלום על יד. הבריטים הגיבו מועדונים, גז מדמיע, ולפעמים יריות. תשעה מהגרים נפצעו, ואחד נהרג. וגם האנייה נגררה לנמל חיפה.

תערוכת חיל הים

ראשיתה של חיל הים הישראלי

החלק הראשון של התערוכה הימית הזה עוסק ההתחלות המוקדמות של חיל הים של ישראל. הוא כולל את הסיפור של העם שיצר את הצי, וכן כיצד ספינות ההעפלה הפכו ספינות מלחמה. קשה להאמין שזה היה אנשים אלה כלי מאוד אלה שהבינו את חלומם, הקמתה של מדינת ישראל ב 1948. אחת הדוגמות הבולטות ביותר בסעיף זה הוא הסיפור המדהים של המבצע הימי אשר היה שם קוד "Shoded.’ יש גם תיאור של טביעת ספינת הדגל המצרי על ידי סירות קומנדו ישראליות, כמו גם 16A אח"י אילת – ס�