מוזיאון נחום גוטמן לאמנות, תל אביב, מדריך למבקרים

במוזיאון נחום גוטמן לאמנות בתל אביב יש תערוכת קבע המוקדשת לאמן וכמה תערוכות מתחלפות.

מפה

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות ממוקם ברחוב שמעון רוקח 21, תל אביב. ניתן להשתמש ברכבת הקלה ולרדת בתחנת אליפלט. או שאתם יכולים לחנות ב- מתחם התחנה וללכת משם.

הנחיות לנהגים: קישור ל-Waze ו- קישור למפות גוגל
הנחיות לתחבורה ציבורית: קישור ל-Moovit

צפו בטיולעזרה

מפה אינטראקטיבית של האזור:

מבצעים:

  • בתי מלון, אכסניות, ודירות באזור זה:
Booking.com

שעות פתיחה

יום ראשון: סגור
יום שני – חמישי: 10:00 – 16:00
שישי: 10:00 – 14:00
שבת: 10:00 – 15:00

דמי כניסה

דמי כניסה רגילים: 35 שקל
ילדים (0 – 18): חינם
פנסיונר – 18 שקל
סטודנט – 20 שקל
תל אביב – תושב יפו: 20 שקל

הערות:

  • מלבד ביקורים רגילים, יש סיורים וסדנאות לילדים ולמבוגרים.
  • ניתן לרכוש כרטיסים ב- אתר רשמי או חנות המזכרות במוזיאון.
  • שעות הפתיחה ומחירי הכרטיסים עודכנו בדצמבר 2024. בכל מקרה, בדקו מחדש אתאתר רשמי לפני הביקור.

על המוזיאון

במוזיאון אוסף קבוע של יצירותיו של נחום גוטמן (קומת קרקע) וכמה תערוכות מתחלפות (קומה ראשונה).

המוזיאון נגיש לאנשים עם מוגבלויות.

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות נפתח ב-3 במאי, 1988, מאת אגודת נחום גוטמן וקרן תל אביב בנוכחות נשיא ישראל עזר ויצמן. כל אוסף המוזיאון נתרם על ידי משפחתו של האמן, שביקש להדגיש את דמותו הרב-ממדית של נחום גוטמן ולצייר אותו כצייר, מאייר, פַּסָל, ומחבר ילדים, ובכך אפשר לציבור להכיר את יצירתו.

המנהל והמייסד הראשון של המוזיאון היה הסופר והאוצר המנוח יואב דגון. המוזיאון הוקם בבית היסטורי שנבנה על ידי משפחת שולמן ב 1887, אחד הראשונים 48 בתים היוצרים את גרעין נווה-צדק. מידע על בית שולמן ודייריו הרבים ניתן למצוא בספר: "תל אביב, חָשׂוּף", מאת גולדברג, וידריך ועמית-כהן, עמ' 43-46.

בין השנים 1907 ו- 1914, המבנה שבו שוכן כיום מוזיאון גוטמן שימש כמשרדו של כתב העת “הפועל הצעיר” וכמעון לעורכו, יוסף אהרונוביץ', והסופרים יוסף חיים ברנר ודבורה ברון. ב- 1912, ברון בית המשפט, העורך הספרותי של כתב העת, נישאה ליוסף אהרונוביץ'. הבית הפך למרכז הספרותי ומקום המפגש של קבוצת הסופרים העבריים שסימנו את תחילתה של התרבות העברית החדשה, ונודע כ"בית הסופרים".

במשך השנים, הבית ניזוק קשות, ובשנות ה-60, לבסוף הוא ננטש וגונת על ידי עיריית תל אביב/יפו.
לאחר דיון ציבורי ממושך בהשתתפות חברי כנסת (הפרלמנט הישראלי) והחברה הישראלית לשימור., הבית הוכרז כנקודת ציון ונרכש לאחר מכן על ידי הקרן הקיימת לישראל. השיקום החל ב 1992, ביוזמת קרן דורון, קרן תל אביב, ותרומה מיוחדת מאיירין ומורי פרגמנט (ארה"ב) לזכר בתם, שרי פ. זוּג.

האגף הצפוני שוחזר היסטורית, ואילו האדריכל רוני זייברט שיפץ באופן מודרני את האגף הדרומי.

ביוזמת משפחת גוטמן וחברת גוטמן, עיריית תל אביב/יפו החליטה להקדיש את "בית הסופרים" ליצירתו של גוטמן.
ב-9 בספטמבר 2009, החדש של המוזיאון, האגף הסמוך נפתח רשמית, בדיוק איפה ה"נוקאטה", המשמר הטורקי, עמד פעם בימי ייסוד נווה-צדק.

תערוכות המוזיאון יוצרות מרחב מפגש בין גוטמן לאמנים ישראלים צעירים עכשוויים, יצירת דיאלוג תרבותי בין יצירות אמנות ישנות וחדשות. הביקור במוזיאון חושף את המבקרים למגוון רחב של עשייה אמנותית ישראלית, כולל דיאלוג תרבותי פנימי בין התקופות והפרספקטיבות השונות. העובדה שגוטמן צייר גם את תל אביב וגם את יפו, מציגים יהודים וערבים באותה מידה של אהבה ועניין, מספק לנו כלי נפלא להוראת סובלנות כמו גם מקום מפגש בין תרבותי.

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות ממומן על ידי עיריית תל אביב/יפו, הלשכה לענייני תרבות של משרד החינוך, ותורמים פרטיים.

מקור: אתר רשמי

נחום גוטמן – תערוכת קבע

התחלנו בקומת הקרקע עם תערוכת הקבע.

אוסף מוזיאון נחום גוטמן, חלק ממנו מוצג כאן, נתרם על ידי משפחתו של האמן כדי לשפוך אור על המגוון של גוטמן ולהכיר את יצירתו לציבור.. גוטמן היה מייסד האמנות העברית בישראל, צייר, מאייר, פַּסָל, וסופר לילדים.

גוטמן נולד ב 1898 בטלנסטי, בסרביה (כיום מולדובה). הוא עלה לארץ עם הוריו ואחיו בגיל 7, והם היו בין 66 מקימים משפחות של תל אביב. בתור ילד, גוטמן עקב אחר הקמת העיר, מתעד את זיכרונותיו מימיו הראשונים ביצירות אמנות. במקביל, הוא תיאר את יפו הערבית, תושביה, ומטעים מסביב. עבודותיו מספקות הצצה לחייהם של שתי האוכלוסיות הללו משני צידי כביש יפו-תל אביב.

מקור: אתר רשמי

להלן מספר תמונות מהתערוכה:

כמו כן, בקומת הקרקע, תערוכה קטנה מציגה את איורי שירי הילדים של נחום גוטמן. התצוגה נקראת “הפעל את הסוס הקטן שלי!”.

אסון וחלום – תערוכה זמנית

בקומה הראשונה, ראינו תערוכה זמנית בשם: “אסון וחלום” – כמיהות לגאולה בציוריו של נחום גוטמן.

Mt. Krazy

התערוכה האחרונה שראינו (גם בקומה הראשונה) נקראה “Mt. קריזי.”

מפגש מקרי בשוויץ בין שני מטיילים ישראלים - אורי הולבן (אמן) ועידו רוזנטל (חייל קרבי ומטפס הרים) יצר קשר בין שני אנשים שונים לכאורה. הם התחברו לרגע באופן שבו שני זרים עשויים להיפגש ולהיות ידידותיים, לִפְתוֹחַ, ולסגור במדינה זרה. אף אחד לא יכול היה לראות את העתיד: אף אחד לא יכול היה לדעת את זה עידו, לוחם מיחידת המובחרת שלדג, שיבח על אומץ ליבו, כינוי “אֲנִי מַאֲמִין” (ההתכווצות של “עידו המשוגע”) על ידי כל מי שהכיר אותו ייהרג בעת הגנה על קיבוץ עלומים נגד מחבלי חמאס באוקטובר 7, 2023.

הולבן ראה בו רגיש, אדם פתוח עם אהבת אנושיות וצמא לחיים. הם נפגשו כשאורי היה בצומת דרכים אישית בחייו וחיפש דרך רוחנית. הקלות שבה ראה הולבן אותו מטפס, ללא חשש לאבד את אחיזתו בקרקע, נתן לו השראה במסע שלו.

מצויד בכלים של מדיטציה ומיינדפולנס, שהולבן רכש מאז המפגש בשווייץ, התערוכה הפכה למקום שקורא לעבד את חווית המשבר וההרס, אלא גם כמציאת שלווה בתוך עין הסערה. זהו סוג של מחבוא סודי עם שילוב כמעט בלתי אפשרי של הטיול האלפיני הפסטורלי, מערות מדיטציה הודית, והנופים של עוטף עזה.

הולבאן עטף את חלל התערוכה בשטיחים ובדי לבד תוססים כדי ליצור סביבה הכוללת גזרות צבעוניות, אורות ניאון, צעצועים, מוזיקה, קירות טיפוס, מערות מדיטציה, גשר, נהר, רכבל, והר קטן. סביבה עשירה חושית זו מביאה לתודעה חדר סנוזלן – סביבה רב חושית מבוקרת המיועדת לטיפול בחרדות וכאב פיזי ורגשי. במציאות הנוכחית שלנו, כולנו מחפשים מחסה כדי להתבונן במקומות המאוימים בנפש ולמצוא כוחות של חמלה, נתינה חסרת אנוכיות, וריפוי.

ההכלאה של הולבאן בין חומרים אוטוביוגרפיים ואירועים טראומטיים פומביים תורגמה לתערוכה קרנבלסקית מפוצצת בדימויים והתרחשויות משתפכות. “Mt. Krazy” מזמינה את המבקרים להכיר בשבריריות החיים תוך הכרה בסבל, האמת, והיופי המורכב מבפנים.

מקור: שלט

סיכום

מוזיאון נחום גוטמן לאמנות הוא מוזיאון קטן. ובביקור האחרון שלנו, בילינו שם שעה (ביקרנו עם ילדים). אם אתם אוהבים אמנות, הייתי מציע לבקר במוזיאון זה כחלק מסיור בשכונות הסמוכות: נווה צדק או גרפיטי בפלורנטין.

הייתם במוזיאון הזה? אם כן, אנא שתפו ​​את החוויה שלכם בתגובות למטה.

זה הכל להיום, ואני אראה אותכם בטיולים נוספים!

המשיכו לעקוב!

משאבים נוספים

הנה כמה מאמרים שיצרתי כדי לעזור למטיילים:  
האם אתם מחפשים מידע נוסף? השאירו תגובה למטה, ואעשה כמיטב יכולתי לענות על שאלותיכם.

מאמרים דומים

השאר תגובה

כתובת האימייל שלך לא תפורסם. שדות חובה מסומנים *