גן לאומי שבטה – מדריך למבקרים

בקרו בגן לאומי שבטה כדי לראות את ההריסות העיר הנבטית העתיקה. העיר הביזנטית הזו שגשגה במדבר הנגב חסר המים.

הערה: שבטה, ממשית, עבדת, וחלוצה נמצאים על דרך הבשמים. ומאחר שהצליחו לבנות ערים משגשגות במדבר, כולם חלק מרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו.

מפה

שבטה קרובה לכביש #211 במדבר הנגב – בערך 60 ק"מ מבאר שבע ו 76 ק"מ מ- מצפה רמון. והדרך הקלה ביותר להגיע למקום זה הוא על ידי הזנת “גן לאומי שבטה” לתוך אפליקציית הניווט.

הנחיות לנהגים: קישור ל-Waze ו- קישור למפות גוגל
הנחיות לתחבורה ציבורית: קישור ל-Moovit

מפה אינטראקטיבית של האזור:

והנה מפה של גן לאומי שבטה (מהחוברת הרשמית):

מסלולים

ליד הפארק יש חניון חינם. השביל המסומן מתחיל שם ועובר בנקודות העניין המרכזיות בעיר. אורך המסלול בתוך העיר הוא קצת יותר מק"מ אחד. ואם תחליטו לבקר במטע, זה יוסיף 1.6 ק"מ.

שעות פתיחה

ראשון - חמישי ושבת: 8:00 – 17:00 (16:00 בחורף).
שישי: 8:00 – 16:00 (15:00 בחורף).
בערבי חג, בדרך כלל 8:00 – 13:00.

הערה: מאז המגיפה, רשות הטבע והגנים החלה להגביל את מספר האנשים בכל פארק. לכן, מומלץ להזמין מקומות דרך האתר הרשמי (תוכלו למצוא את הקישור למטה).

דמי כניסה

חינם.

אם אתם מבקרים במספר פארקים לאומיים, אז כדאי לשקול רכישת כרטיס משולב. ניתן למצוא מידע נוסף ב-גנים לאומיים ושמורות טבע.

הערה: שעות הפתיחה ומחירי הכרטיסים עודכנו בינואר 2022. בכל מקרה, בדקו מחדש את האתר הרשמי לפני הביקור.

שירותים

כפי שניתן לראות מן המפה מלעיל, יש שירותים מצפון לחניון.

היסטוריה

התחלות שבטה אבודות בערפילי הזמן. מספר קטן של ממצאים ארכיאולוגיים, בעיקר חרסים נבטיים, הם עדות לכך שהנבטים התיישבו כאן לראשונה בתקופה הרומית (מאות א' - 2 לספירה). רוב הבתים שנמצאו במקום נבנו מאוחר יותר, במאות ה-4-5 לספירה, כאשר שבטה החלה לפרוח. באותו זמן, כשהנצרות חדרה לנגב, אנו רואים פריחה של כל האזור, בעיקר בשל ביסוס גבולות האימפריה הביזנטית והביטחון ששרר בכל הארץ. נראה שהנגב היה אז לח וגשום יותר ממה שהוא היום.

תושביה הראשונים של שבטה היו נבטים, בני שבט ערבי. למרות שמוצאם האתני ברור, לא ידוע מתי הם החלו להופיע באזור כישות עצמאית. המטבעות והכתובות הנבטיים הקדומים ביותר שנמצאו בשבטה הם מתחילת המאה ה-2 לפנה"ס..

בתחילה, רובם חיו כנוודים, גידול גמלים, כבשים, ועיזים. הנבטים צברו עושר רב כשפיתחו את דרך הקטורת בנגב, שרץ לנמלי עזה והרינוקורורה (אל עריש). עם זאת, במאה ה-1 לפני הספירה, הרומאים למדו להפליג ספינות מהודו למצרים ומשם לנילוס, בתחרות עם התוואי בו שלטו הנבטים. הסחר לאורך דרך הקטורת ירד עד שנפסק כליל במאה ה-3 לספירה. רבים מהנבטים התנצרו והחלו לעסוק בחקלאות. גל החקלאות הגדול בנגב הודגם בדמות חוות ויישובים מפוארים.

גם שבטה הפכה ליישוב פורח, שבו מעל 2000 אנשים חיו. כלכלתה התבססה בעיקר על חקלאות ועל מתן שירותים לעולי הרגל הבאים להתפלל בקברי הקדושים הקבורים בכנסיות בשבטה..

שבטה מוזכרת בשמה בספר מהמאה החמישית המכונה "סיפורי נילוס הקדוש". הנזיר נילוס מספר על בנו תאודולוס, שנחטף בדרום סיני, ואחרי צרות רבות, בסופו של דבר בכפר בשם סובייטה, שבו הוצע למכירה. אחד מתושבי הכפר קנה אותו ומכר אותו לבישוף חלוץ, שהחזיר אותו לאביו.

שבטה מוזכרת גם בשני פפירוסים שנמצאו בניצנה. פפירוס אחד מזכיר 30 תורמים מהנגב שגייסו כספים לבניית מנזר סנט סרגיוס בניצנה. תשעה תורמים הגיעו משבטה, עדות למעמדה הכלכלי החזק של הקהילה. הפפירוס השני, עותק ממנו נשלח לשבטה, נכתב בסוף המאה ה-7 (לאחר הכיבוש המוסלמי). היא נועדה לארגן משלחת של בעלי קרקעות בנגב, שרצה למחות נגד המסים הכבדים שהטיל המשטר החדש.

שבטה המשיכה להתקיים גם לאחר הכיבוש המוסלמי. ובכל זאת, תושביה עזבו בהדרגה את בתיהם עד שננטשה לחלוטין עד סוף המאה ה-9.

משמעות השם שבטה אינה ברורה. שמו (סובייטה, או ביוונית: סובוטה) עשויה להנציח דמות נבטית, ידוע מהערים עבדת וחלוצה. "שוביטו" הוא שם פרטי נבטי נפוץ.

הערה: אלא אם כן צוין אחרת, כל הציטוטים נלקחו מתוך האתר הרשמי.

ועכשיו בואו נסייר בעיר.

בית משלחת קולט

ליד הכניסה לעיר, אתה יכול לראות את בית המשלחת של קולט.

מבנה אבן מדרום לשטח החניה, נבנה על ידי משלחת החפירות מאוניברסיטת ניו יורק ובית הספר הבריטי לארכיאולוגיה בירושלים, בראשות האריס דנסקום קולט (בנו של יצרן הנשק האמריקאי הידוע). המשלחת חפרה בשבטה בין 1934 ו- 1936.

השער המערבי

ליד החניה, אתה יכול למצוא את השער המערבי. אבל זה לא שער טיפוסי.

שבטה לא הייתה מוקפת חומה, ולא נמצאו ביצורים, אבל הבתים החיצוניים של העיר נבנו בשורה, בצורת חומת עיר. כניסת הרחוב למערב העיר, נקרא השער המערבי, משמש מעין שער.

בית האורווה

בית האורווה הוא בית מגורים גדול הבנוי סביב חצר פנימית. גרם מדרגות מראה שהיה סיפור מגורים נוסף. באחד החדרים, בקירות משולבים שקתות מים ומנהלים, מה שמצביע על כך שאגף זה של הבית שימש לבעלי חיים. גודל הבתים הממוצע בשבטה, כולל החצר, מסביב 360 מ"ר.

כיכר הבריכות

כיכר הבריכות – כיכר בה שתי בריכות גדולות (שרק אחת מהן נחפרה). מי הבריכות הגיעו מאמת מים במרחק של 2.5 ק"מ מהעיר ולאחר מכן דרך ערוצים שניתן לראות עד היום. בורות המים בחצרות הבתים היו פרטיים, אבל הבריכות שימשו את הציבור הרחב.

ליד כיכר הבריכות, אתה יכול למצוא את המסגד ואת הכנסייה הדרומית.

המסגד

המסגד – מצפון לבית הטבילה נמצאו שרידי אולם, עם שתי שורות של עמודות, שלוש עמודות בכל שורה. המסגד שימש ככל הנראה את המוסלמים שהתיישבו בשבטה, או תושבי שבטה שהתאסלמו. בכניסה למסגד מדרגת אבן שעליה כתוב צלב, מה שנראה כמוכיח שלא חיו נוצרים בשבטה כשהמסגד היה קיים.

הכנסייה הדרומית

הכנסייה הדרומית נבנתה ככל הנראה מעל בניין פולחני מתקופת הנבטים. אולם התפילה הוא בצורת בזיליקה - ספינה, נפרד מ 2 אולמות צדדיים (מעברים) על ידי שתי שורות של עמודים. הספינה מרוצפת בלוחות שיש, בעוד המעברים הם אבן גיר. לצד האפסיס נבנו שני חדרים מרובעים, כפי שהיה נהוג בערי הנגב של המאה ה-4. יותר מאוחר, ככל הנראה, בתחילת המאה ה-6, במקום חדרים אלה נבנו אפסיסים עם נישות קטנות, בהם הונחו שרידי קדושים בתשמישי קדושה מיוחדים. מצפון לכנסייה, נבנה בית טבילה גדול. גם תינוקות וגם מבוגרים הוטבלו בבתי טבילה מהסוג הזה, ואלה היו כוללים כמה מבני אוכלוסיית הנוודים שרצו להתנצר.

כמוזכר לעיל, מאז הגיעה הנצרות למדבר הנגב במאה הרביעית (זמן בניית הכנסיות הללו), למרחצאות הטבילה יש גודל גדול יותר. לאפשר גם למבוגרים וגם לילדים להתנצר.

בית המושל

התואר "בית המושל" ניתן לבניין מגורים פרטי המשלב מגדל גבוה, ששרד לגובה של כמעט 6 מ. תקרת המגדל גבוהה כמעט פי שניים מזו של בית רגיל, ובהנחה שהיו שלושה קומות כשהם הושלמו, המגדל היה מתנשא לגובה של 12 מ. עיטורי המשקוף של הכניסה המשוחזרת נותרו במצב מצוין, בדומה לקירוי לוח האבן המקורי של הקומה הראשונה.

הכנסייה הצפונית

הכנסייה הצפונית – בכנסייה הגדולה של שבטה, הקירות השתמרו לגובה של 10 מ. על שער הכניסה כתובות האותיות אלפא ואומגה, האות הראשונה והאחרונה באלפבית היווני, רומז על דבריו של ישוע: "אני ההתחלה והסוף". הכנסייה בנויה בסגנון בזיליקה. אל אולם התפילה נכנסים דרך אטריום מרובע, מוקף באולמות וחדרים דו-קומתיים, משמש ככל הנראה כמנזר. אולם התפילה וחלק מהקירות היו מפנים שיש. בשני האפסיסים הצדדיים, נמצאו נישות, בהם נשמרו תיבות שהכילו חפצי קודש. דרך כניסה צדדית באולם הצד הדרומי, אפשר להיכנס לשתי קפלות, אחד מהם קפלת טבילה, שבו גדול, נמצא אגן טבילה צלב, מגולף כולו מאבן אחת. היו שם מצבות שיש של הדמויות הדתיות שנקברו שם בקפלה.

הכנסייה המרכזית

הכנסייה המרכזית – כנסייה קטנה יחסית, ככל הנראה משולב באזור מגורים קיים. שלוש הכניסות לאולם התפילה פונות ישירות לרחוב.

בית הקשתות

בית הקמרון הוא דוגמה מרשימה מאוד לקירוי לוחות אבן בשבטה, הלוחות מונחים על קמרונות אבן שהשתמרו בשלמותם.

והנה מספר תמונות נוספות מהפארק הלאומי הזה:

סיכום

הגן הלאומי שבטה הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. הנה מה הם אומרים:

ארבע העיירות הנבטיות חלוצה, ממשית, עבדת, ושיבטה, לצד מבצרים ונופים חקלאיים נלווים בנגב, פרוסים לאורך מסלולים המקשרים אותם לקצה הים תיכוני של דרך הקטורת והתבלינים. יחד הם משקפים את הסחר הרווחי ביותר בלבונה והמור מדרום ערב לים התיכון, שגשגה מהמאה ה-3 לפנה"ס ועד המאה ה-2 לספירה. עם שרידי מערכות ההשקיה המתוחכמות שלהם, מבנים עירוניים, מבצרים, וקרוואנסראי, הם עדים לאופן שבו יישב המדבר הקשה למסחר וחקלאות.

תמיד הדהים אותי איך אנשים בנו ערים משגשגות במדבר. ותוכלו למצוא מידע נוסף על ערים אלו בכתובת גן לאומי ממשית ו- גן לאומי עבדת.

באזור זה יש אטרקציות רבות. אתם יכול לחקור אותם באמצעות המפה האינטראקטיבית למעלה.

ביקרת בגן הלאומי שבטה? ספר לנו בתגובה למטה על החוויה שלך.

זה הכל להיום, ואני אראה אותכם בטיולים נוספים!

המשיכו לעקוב!

משאבים נוספים

הנה כמה מאמרים שיצרתי כדי לעזור למטיילים:

• תכנון טיולים עם אטרקציות ומסלולים הוא העמוד שיעזור לכם ליצור את המסלול המושלם עבורכם.
• מהו הזמן הטוב ביותר לבקר בישראל? כדי לענות על השאלה הזו, נקח בחשבון את מזג האוויר, מחירים, חגים, פסטיבלים, ועוד.
• מידע וטיפים לתיירים לישראל יענה על השאלות הנפוצות ביותר שיש לתיירים על ישראל (כולל בטיחות, דרכונים, מזג אוויר, מטבע, טיפים, חשמל, ועוד הרבה).
• גנים לאומיים ושמורות טבע לכלול רשימה מלאה, את עשרת הטובים ביותר, מפה, כרטיסים (Israel Pass, מטמון, כרטיס משולב, ואתרי קמפינג.
• אם אתם מחפשים דברים לעשות, הנה העמודים של ירושלים, תל אביב, חיפה, הכנרת, עכו, אילת, נצרת, צפת, ו- מכתש רמון.